אז איך מתחילים להשקיע? ואיך מקימים עסק? לא יודע.
אבל זה הסיפור על איך אני התחלתי, מהשקעה הזויה בחול, דרך שותפויות משפחתיות ועם חברים, עד עסק בצמיחה בכל הארץ!
חייבים להיות מוכנים כדי להתחיל! האמנם?
בכל התחלה כמו בהתחלה של CAPTAIN INVEST יש מרכיב של חוסר ודאות, אבל זה כיף גדול!
מתוך הסקרנות והמוטיבציה, יצרנו ועד היום יוצרים משמעות ואווירה טובה לתחום שלעיתים נתפס כמשעמם- נדלן!
לכל עולם ההשקעות נחשפתי כבר מגיל צעיר מהבית, לא אימפריה נדלנית, אלא פשוט הכל היה פתוח על השולחן, דיברנו על כסף, ריביות והשקעות.
בעזרת תוכניות יזמות ומנטורים שהכרתי, למדתי על עולם ההשקעות וכבר בצבא החלטתי שאני רוצה להתחיל לחסוך בשביל להשקיע!
לא היה ברור במה ואיך, אבל בתחילתה של הקורונה זה היה סימן בשבילי, השווקים מתרסקים, ובתור מעריץ של וורן באפט, החלטתי ללכת עם המוטו שלו “כשכולם חמדים היה פחדן, וכשכולם פחדנים היה חמדן”.
אז כולם מכרו מניות ואני קניתי. בפוקס יצא טוב!
ההשקעה הבאה הייתה דירה ביוון בשותפות עם המשפחה, השקעה הזויה ומורכבת (הסיפור המלא בפרק 48).
לאחר מכן, השקעה נוספת שם והכל עם הון עצמי נמוך שקיבלתי לאחר שנה קבע בצבא.
אחרי הצבא, טיולים בארץ ובעולם ועוד תוכניות מעניינות, נוצר ביקוש למוצר שלא ידענו שאנחנו הולכים לייצר. ולאט לאט בנינו תוכנית, אסטרטגית ועסקית, ותוך כדי תנועה המשכנו לגבש ולפתח תהליך ייעוץ לרכישת דירה. מהר מאוד כבר עברנו את המחסום הראשון וגייסנו עובדים. היום שואפים רחוק, ממשיכים וחולמים.
בתור סנדלר החלטתי לא ללכת יחף, ועמדתי במטרה שלי – דירה עד התואר!
דירה פשוטה ומתוקה בהתחדשות עירונית, ואיך לא, בשותפות חברית.
היום, במקביל לעסק, אני סטודנט לחשבונאות ומנהל עסקים בעברית, מנהל קהילת נדלן באוניברסיטה וחבר צוות בקרן הון סיכון סטודנטיאלית. בתקופה ההזויה הזו את רוב העיסוקים הזנחתי בעקבות שירות מילואים ממושך, בין עזה לצפון. מקווה ומחכה לימים טובים יותר.
המסקנות המרכזיות –
לחקור הרבה לפני השקעות, אבל לא להסס! פשוט להתחיל.
למצוא דרכים יצרתיות, גם כשאין מספיק הון עצמי, למצוא שותפים. גם אם אין זמן, להציע ידע בתמורה.
לתכנן תוכנית, או אסטרטגיה רחבה, ועם זאת לזרום ולכוון את הזרם תוך כדי תנועה.